כתובה היא הסכם לכל דבר ועניין , ובניגוד לדעתם של רבים , בהחלט ניתן לקבל את החיוב הכספי המצוי בה זה אשר הבעל ביום חתונתנו התחייב כלפי אשתו. בדרך כלל ועל פי רוב הדיון בזכאות לכתובה נעשה במסגרת תביעת הגירושין שהבעל או האישה מגישים לבתי הדין הרבני. על מנת לדון בכתובה יש להגיש תביעה לכתובה או לטעון לזכאות הכתובה בעלפה במסגרת הדיון. הזכאות לכתובה היא זכאותה של האישה מבעלה. אישה אשר יש לה סיבה מוצדקת לגירושין זכאית לקבל גם את כתובתה , בעל אשר מבקש להתגרש מאשתו ללא עילת גירושין יכולה האישה לדרוש כתובתה.
הכתובה – רכוש או ממון?
קיימת מחלוקת האם ניתן לקבל גם כתובה וגם רכוש , יש הסוברים בין בתי הדין כי העובדה שהאישה קיבלה את חלקה ברכוש המשותף הרי שאין היא יכולה לדרוש גם כתובה ויש הסוברים כי כתובתה של האישה היא בנוסף לרכוש ואין קשר בין הדברים.
בתי הדין מודעים היטב לעובדה כי אדם אשר התחייב בכתובה לא בהכרח קיימים בידו הכספים בהם התחייב ולכן כאשר בית הדין פוסק כתובה הוא מתחשב במצבו הכלכלי דל הבעל והאם יש בידו כספים התואמים את מידת התחייבותו. לבתי הדין הרבני יש סמכות לתחם את גובה החיוב בכתובה והוא יכול לפסוק רק חלק מהכספים בהם התחייב הבעל בכתובה.
כאמור בזמן התביעה על כתובה יש להוכיח ולתמוך בראיות כמו לתביעה אחרת ולא ניתן כך סתם לבקש כתובה או להתנער מחיובה ללא כל הצדקה.
כמובן שהצדדים במסגרת הסכם הגירושין שלהם יכולים להסכים כי האישה תוותר על כתובתה , רצוי מאוד לעשות זאת במעמד סידור הגט בלבד ולא קודם לכן , הצדדים גם יכולים להסכים כי הם ידונו בחיוב בכתובה לאחר סידור הגט , מה שחשוב הוא כי במסגרת כל הסדר רכושי כזה או אחר בעת הגירושין תתייחסו לכתובה ותחליטו האם לוותר עליה או לתבוע את חיובה.
