הלכת השיתוף היא הכלל החל לגבי זכויות רכושיות של ידועים בציבור , היינו במקרה של פרידה ולאחר שהוכחתם שאתם ידועים בציבור , יש לחלק את הנכסים שווה בשווה בין הצדדים. אם בן זוגכם יכחיש את היותכם ידועים בציבור, יהיה עליכם לעבוד קשה מאוד על מנת לזכות לברור תביעתכם הרכושית, אם הוא יאשר את היותכם ידועים בציבור תוכלו לעבור מיד לברור התביעה הרכושית.
כאשר אתם חיים עם בן זוגכם ללא נשואים , היו ערים לאופן התנהלותכם המשותפת, כך שבבוא יום הדין תדעו מהם זכויותיכם ותקבלו אותם אחרת תישארו חסרי כל. בית המשפט העליון קבע בע"א 52/80 שחר נגד פרידמן קבע כבו השופט ברק "כשם שנישואין אינם תנאי מספיק , כך גם אין הם תנאי הכרחי." בכך החלי בתי המשפט העליות את הלכת השיתוף גם על ידועים בציבור וזכויותיכם.
מהם ההבדלים בזכויות לידועים בציבור?
ההבדל היחיד ביישום הלכת השיתוף הוא בניהול המשפט עצמו , היינו על מנת להוכיח כי יש להחיל עליכם את הלכת השיתוף הנטל הראייתי יהיה כבד יותר מזה שמוטל על זוגות נשואים. הלכת השיתוף החלה על זכויות ידועים בציבור כמו על זוגות שנישאו לפני חקיקתו של חוק יחסי ממון מאפשרת לידועים בציבור לתבוע את רכושם כבר במלך החיים המשותפים, כל שעליהם לעשות הוא להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי אשר יקבע כי הם בעלי מחצית הרכוש המשותף.
הלכת השיתוף אשר נולדה מן הפסיקה וחלה על ידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני 1/1/74, להבדיל מחזקת השיתוף החלה על זוגות שנשאו החל מ-1/1/74 , קובעת למעשה את החזקה כי רכושם של בני הזוג שייך לשניהם בחלקים שווים וזאת כאשר אין הוכחות המעידות על כוונה אחרת שאינה שיתוף.
פסקי הדין הרבים שניתנו במהלך השנים וקיבלו גושפנקא מבתי המשפט העליון הם שקיבעו את זכויותיהם של הידועים בציבור ומכוח פסקי דין אלו קמה זכותם של בני הזוג שלא נישאו לקבל את זכיותיהם הרכושיות על פי הלכת השיתוף.
